אמנו מותירה חותם בלתי נמחה על כל אחת ואחד מאתנו. היא מטביעה בנו את חששותיה ואת תקוותיה, והיא מפלסת את הדרך להגשמה, לתהילה או לתסכול. היא נותרת, לטוב ולרע, חבל הטבור לילדותנו שבה עוצבה אישיותנו. דמות האם מניעה את המשפחה ורוב התרבויות מבליטות את מקומה ומשבחות את מסירותה.
בישראל התקבצו תרבויות ומסורות רבות והן משתמרות עדיין בדמויות האימהות. בזיכרונות נוגים, במחוות חיבה, בשפת אם שהולכת ונכחדת. לכל אחד ואחת אימא משלו(ה), דמות החולשת על עולם ומלואו, שממנה אנו ממשיכים לינוק חלק ממאוויינו.
ספר זה מגולל את סיפורה של אימא שנעקרה מארץ מוצאה והושלכה לתרבות פלישתית המשתלטת על הארץ שהובטחה לה.

Notre mère laisse une marque indélébile sur chacun d’entre nous. Elle nous noie dans ses peurs et ses espoirs et ouvre la voie à l’épanouissement, à la gloire ou à la frustration. Elle reste, pour le meilleur ou pour le pire, le cordon ombilical de notre enfance dans lequel notre personnalité est façonnée. La figure mère pousse la famille et la plupart des cultures à se démarquer et à louer son dévouement.
En Israël, de nombreuses cultures et traditions se sont rassemblées et sont encore préservées dans les figures de la maternité. Dans des souvenirs mélancoliques, dans des gestes affectueux, dans une langue maternelle mourante. Chacun d’entre nous a sa propre mère, une figure qui domine le monde entier, d’où nous continuons à nourrir certains de nos désirs.
Ce livre raconte l’histoire d’une mère qui a été déracinée de son pays natal et jetée dans une culture philistine qui envahit la terre promise.