בפאתי מניה משתרעת שמורה מאובקת ששבה ופורחת לקראת כל אביב, מתכסה אירוסים, רקפות וכלניות. תושב אחת השכונות הגובלות בשמורה קבע לעצמו בעלות חולנית בה. בחייו המקצועיים הוא עומד בראש חברת ייעוץ אסטרטגי העובדת מול ארגונים בינלאומיים, ובחייו הפרטיים הוא שומר על השמורה מכל פגע. נאבק בחברות סלולר המציבות אנטנות שמבריחות את הציפורים, בטרקטורונים הדורסים מחילות שועלים ונמיות, בראש העירייה המאיים למכור אותה לקבלנים. הוא פונה לארגונים להגנת הסביבה, לסוכני אכיפת החוק, לראש העירייה. לבסוף, הוא נאלץ להיעזר בגורמים פליליים בעיר.
“שמורת האירוסים” הוא סיפורה של חלקת ארץ הולכת ונעלמת, מפי אדם שנגמל מעיסוקו כדי לכתוב את שירת חייו בדיו של תום, דמע והרבה צחוק

À la périphérie de Mania se trouve une réserve poussiéreuse qui fleurit chaque printemps, recouverte d’iris, de primevères et d’anémones. Un habitant de l’un des quartiers limitrophes de la réserve s’est lui-même érigé gardien . Dans sa vie professionnelle, il dirige un cabinet de conseil en stratégie qui travaille avec des organisations internationales et dans la vie privée, il garde la réserve intacte. Aux prises avec des compagnies de téléphonie cellulaire qui installent des antennes qui fait la contrebande des oiseaux, avec des tracteurs qui piétinent les renards et les mammifères, au maire qui menace de le vendre aux entrepreneurs. Il se tourne vers les organisations de protection de l’environnement, les agents de la force publique, le maire. Enfin, il a été contraint d’utiliser des éléments criminels dans la ville
« La réserve d’iris » est l’histoire d’une parcelle de terrain en train de disparaître, d’une personne coupée de son métier pour écrire la poésie de sa vie à l’encre de l’innocence, des larmes et beaucoup de rire.